FreeFind  איך לחפש באתר

קביים:  האתר לסטודנטים במקצועות הבריאות

 

 ראשי  >   דברים מהלב > דו שיח של תינוקת

 

דו שיח של תינוקת / בושמת בן זוהר

 

...הם מקיפים אותי מסביבי, אני מנסה לזעוק אך ברוב הפעמים הזעקה מגיעה ללא קול, אולי בגלל חולשתי או כי עייפתי כבר מלבכות ,ממילא זה לא עוזר, ממילא לא תמיד נראה שהם מבינים אותי.

 

במקום מסוים ,שאני מסתכלת עליהם מלמטה למעלה נדמה בהתחלה שהם טרודים ואולי קצת אובדי עצות כמוני. אני מנסה לצעוק "אמא" אך במקום זה יוצא לי בכי קטוע, אולי כי רק כך אני יכולה להביע את עצמי.

אני שוכבת על המיטה הקשיחה מביטה למעלה ורואה רק הרבה מכשירים עם שמות מוזרים..האנשים מסביבי..אני לא כל כך רואה אבל חלקם לבנים, חלקם צבעוניים וחלקם לבושים כמו ההורים שלי.

"אמא, מה קורה לי?"אני שואלת, אך אמא הדואגת רק מלטפת את שערי.

הכול מסתובב סביבי,הנה שוב זה מתחיל. הכאב הזה, התזוזה האין סופית, ואני שומעת מילים משונות וההורים שלי כבר לא צוחקים איתי כמו פעם ומביאים לי צעצועים, הם חסרי אונים.

אישה עם חיוך צבעוני כמו בגדיה, מביאה לי תרופה ישר לתוך היד, זה קצת קר..מסביבי מהומה ואני רק רוצה לישון.

 

אני מתעוררת, נרגעת ושוב חוזרת לתזוזות,לרעידות ,אני מנסה לעצור את הידיים והרגליים אך ללא הצלחה, הם לא מקשיבים לי.

 

אני נזכרת כשהתחלתי לזחול הגעתי לכל מקום, הזזתי רגל וגם יד, והורי צחקו ושמחו על התפתחותי, ועכשיו...אני מנסה לזוז אך דבר לא עוזר.

 

מרחוק אני רואה את הבובה שלי תמיד לצידי יושבת וכמו מאזינה לרופאים ולאחיות..

מילים כמו "פרכוס","התכווצות" - מה זה בכלל? אני שאלת את עצמי והבובה שואלת אותי.

אני לא יכולה לענות לה והיא לא לי. אבל אנחנו מתקשרות בלי מילים. הרבה יותר טוב ממה שגדולים מתקשרים בינם לבין עצמם. היא מבינה אותי ואני אותה, היום שנינו לא ידענו תשובה.

 

"מה גרם לכל זה" ? שואלים הורי.. ורופא גדול עם עיניים רציניות ופה קטן מסביר להורי בשקט.

ואני כבר לא רוצה להיות מחוברת לצינורת ולשכב במיטה ממתכת, גם הדובונים והתמונות מסביב למיטתי לא נראים כ"כ שמחים. אולי מרוב שהם התרגלו לראות ילדים חולים.

המוסיקה של המובייל שלי מנגן יחד עם המכשיר שסופר את פעימות ליבי.

עכשיו אני רוצה רק לישון..ובתוך ראשי הכואב מתנגן לו ניגון עם דובוניים מחייכים מעולם רחוק..מאי שם.

 

סוף דבר: מוקדש לתינוקת שעדין לא מלאו לה שנה. אותי, אותה אחת שטיפלה בה, היא לא תזכור,אך מכאן שולחת לה החלמה מהירה ♥


 

תודה מיוחדת לבושמת...

הסכם שימוש באתר                                                                               ©  כל הזכויות שמורות לחנה צפריר                                                  עמוד זה נערך לאחרונה 22/08/2014