|
את
רב המונחים הרפואיים ניתן לחלק למספר חלקים. באופן בסיסי יש ארבע חלקים אפשריים שהם -
שורש (מונח בסיס), סיומת (ב"זנב" של מלה),
קידומת (ה"ראש" של המלה), ואותיות חיבור (בדרך
כלל vowels ).
פירוש הדבר שלמעשה אין צורך לנסות ולזכור בעל
פה רשימות עצומות של מלים ומונחים, אלא להבין את הבסיס ואת השיטה על פיה חוברו
מלים אלה וכך להבין את המונח. הרבה יותר קל לזכור מלה כאשר מבינים את ההרכב
שלה.
לדוגמה המילה "pericarditis" - מילה זו מורכבת
מכמה חלקים כאשר לכל חלק יש מובן -
peri = סובב,
card =
לב,
itis
= דלקת.
דהיינו = דלקת של הקרום שעוטף
את הלב. אפשר להשתמש בתוספות תחיליות או בסיומות
ולחברם למילות שורש שונות וכך לקבל מלים עם
משמעויות שונות. למשל אם נוסיף לשורש
card (לב) את
הקידומת brady
שפירושו "איטי" אנו מקבלים את
המלה bradycard
שפירושו "לב איטי". הוסיפו לכך את
הסיומת "ia"
שפירושה מצב לא תקין ואנו מקבלים
bradycardia
= מצב של לב (דופק) איטי. שנו את הקידומת ל-
tachy שפירושו "מהיר" ואנו מקבלים את המונח
tachycardia
שפירושו קצב לב מהיר.
הבנתם את העיקרון? לא כדאי בכלל לנסות לזכור
מלים בעל פה.
השקעה כדאית יותר של זמנכם
היקר תהיה לרכוש את הכלים הנכונים להבנת המונחים!
מתי כן צריך ללמוד בעל פה? יש מונחים שנקראים על שם מי שגילה / חיבר / המציא
אותם. מונח כזה נקרא eponym. אלה - מה לעשות - צריך
לזכור כמו שהם...
לרשימת
שורש של מונחים רפואיים
לרשימת מקעי מלים שהם
קידומת של מונחים רפואיים.
לרשימת מקטעי מלים שהם סיומות של מונחים רפואיים. |
