FreeFind  איך לחפש באתר

 

 ראשי  >  תהליך קבלת החלטות קליניות > תכנון

עוד על תכנון..

המידע המובא בדף זה הנו באדיבות קרן לויטין מביה"ס למקצועות הבריאות, אונ' בן גוריון, באר שבע.

 

תכנון הוא תהליך בניית תוכנית ההתערבות הסיעודית הנדרשת למניעה, הפחתה או פתרון בעיות בריאות אשר זוהו ואומתו בשלב האבחון. בתהליך התכנון ניתן להיעזר במשאבים שונים כגון אחיות אחרות, המטופל, משפחה, מטפל עיקרי ולעיתים אנשים ממקצועות בריאות אחרים. על מנת שתוכנית התערבות  תהיה יעילה חובה לשתף את המטופל בתכנונה כאשר הוא מסוגל לכך.

מרכיבי התכנון:  

קביעת סדרי עדיפויות

קביעת מטרות

קביעת קריטריונים להערכה

קווים מנחים לכתיבת מטרות ותוצאות צפויות

תכנון ההתערבות הסיעודית

מטרות כתיבת תוכנית טיפול סיעודית

הוראה סיעודית ומרכיביה

ייעוץ ושלבי קבלתו

 

מרכיבי התכנון:

     1. קביעת סדרי עדיפויות - בשלב ראשון קביעת סדר עדיפויות של האבחנות הסיעודיות. יש להתחשב במספר גורמים:

              א. דחיפות הבעיה - ניתן להשתמש במודל כמו סולם הצרכים של מסלו או לקבוע שבעיות בריאות המסכנות חיים הן בעדיפות גבוהה יותר מאשר בעיות בריאות המתבטאות בירידה תפקודית וצרכים של צמיחה אישית בתחתית הסולם (לדוגמא הערכה עצמית).

               ב. אמונות, ערכים ורצונות של המטופל נלקחים בחשבון בקביעת סדרי עדיפויות אך לא בכל מצב. כאשר יש מצבים מסכני חיים האחות היא זו שקובעת סדרי עדיפויות.

               ג. גמישות בקביעת סדרי עדיפויות ולשנותם ע"פ מצבו המשתנה של המטופל.

               ד. זמינות המשאבים - לאחות ולמטופל. אם המשאבים אינם זמינים ייתכן ויהי צורך לדחות את הטיפול בבעיית הבריאות. משאבים כוללים כסף, ציוד, אנשים, יכולת התמודדות.
 

חזרה למעלה

 2. קביעת מטרות וקריטריונים להערכה:

מטרות - Goals:

מטרות עבור המטופל הם תוצאות רצויות או שינוי בהתנהגות המטופל לכיוון של בריאות. השגת המטרות משקף פתרון של בעיית בריאות שצוינה באבחנה הסיעודית. מטרה יכולה להיות החזרת מצב בריאות שימור מצב בריאות או קידום מצב בריאות, תלוי באבחנה הסיעודית.

מטרה היא הצהרה רחבה בנוגע לשינוי הרצוי במצב המטופל לאחר ההתערבות.

מטרה לטווח קצר - מטרה שהמטופל יכול להשיג בזמן קצר נתון מאפשר מעקב אחר התקדמותו. אופייני  לרב לחולים המאושפזים לזמן קצר כיוון שמרבית עבודת האחות ממוקדת בצרכים המיידיים. ניתן להשתמש בהם גם בחולים שמטרות לטווח ארוך מתסכלות אותם והם זקוקים לסיפוק שבהשגת מטרה לטווח קצר.

מטרה לטווח ארוך - מיועדת לרב לחולים כרוניים ולחולים הנמצאים בביתם, במוסדות או בתוכניות שיקום. הכוונה לתוצאה הסופית של ההתערבות.

חזרה למעלה

 

תוצאות צפויות - Outcome Criteria:

מוסיפים ספציפיות למטרות. קריטריון הוא סטנדרט או מודל שניתן להשתמש בו על מנת להסיק מסקנות. אלו הם הצהרות המתארות תגובות מטופל ספציפיות הניתנות לצפייה ולמדידה. הם קובעים אם אכן המטרות הושגו ולכן הם חיוניים לשלב ההערכה.

יש לתוצאות הצפויות 4 מטרות:

      1.         לספק כיוון להתערבות הסיעודית.

      2.         לספק מסגרת זמן להתערבות מתוכננת.

      3.         הן משמשות כקריטריון להערכת התקדמות התהליך אל עבר השגת המטרות.

      4.         מאפשרות לאחות ולמטופל לקבוע האם בעיית הבריאות נפתרה.

 על מנת לפתח את התוצאות הצפויות על האחות לשאול עצמה שתי שאלות:

      1.         כיצד יראה או יתנהג המטופל אם המטרה תושג?

      2.         מה על המטופל לעשות ובאיזו מידת הצלחה על מנת שהמטרה תושג?

 מאפיינים של תוצאות צפויות המנוסחות נכון:

      1.         כל קריטריון מתקשר למטרה הכללית.

      2.         התוצאה היא ברת הישג.

      3.         כל קריטריון משקף תוצאה אחת.

      4.         כל קריטריון ניתן למדידה או להערכה - את התוצאה ניתן לראות, לשמוע להרגיש או למדוד ע"י אדם אחר.

 

חזרה למעלה

 

קווים מנחים לכתיבת מטרות ותוצאות צפויות:

      1.       כל מטרה מנוסחת במונחים התנהגותיים ומתחילה במילים "המטופל" ולא מתאר את התערבות האחות.

      2.         המטרה צריכה להתאים לאבחנה הסיעודית, והתוצאה הצפויה למטרות.

      3.         לוודא שהתוצאות הצפויות הן ריאליות עבור המטופל מבחינת יכולות, מגבלות פנימיות (מצב פיזי ונפשי ומנגנון התמודדות) ומגבלות חיצוניות (משאבים כלכליים, תמיכה משפחתית ושירותי רווחה) ומסגרת הזמן.

      4.         המטופל מכיר בחשיבות המטרות ויש לו מוטיבציה להגשים אותן.

      5.         המטרות עולות בקנה אחד עם הוראות של אנשי בריאות אחרים ( לא להציב מטרה של ניידות מקסימלית למטופל שיש עבורו הוראה רפואית לשכיבה בלבד).

 כיצד כותבים תוצאה צפויה?

כל תוצאה מורכבת מארבעה חלקים:

      1.         נושא - תמיד קשור למטופל. המטופל עצמו, איבר של המטופל או תוצר של המטופל (כמו תפוקת שתן לדוגמא). בתוכנית טיפול ניתן לוותר על המונח "המטופל" כיוון שברור שאנו מתייחסים אליו.

      2.         פועל - מבטא איזו שהיא פעולה שמצופה מהמטופל לבצע, ללמוד למנות אשר ניתנת לצפייה. לדוגמא -ישתה, ילך, יזהה וכו'.

      3.         תנאים או מגבלות לפעולה -  אשר מסבירים מתי, מה, איפה ואיך (כמות, מרחק, סוגי מזון לאכילה וכו'). לדוגמא:
הולך בעזרת הליכון (איך).
לאחר שני שיעורים בסוכרת יכול למנות סימנים וסימפטומים של המחלה (מתי).
מזהה ארבע קבוצות מזון ומספר מנות מומלצות (מה).

      4.         קריטריון להערכת הביצוע - יכול להיות זמן, קצב, דיוק, מרחק או איכות. לדוגמא:
מונה חמישה מתוך שישה סימנים של סוכרת (דיוק).
מזריק אינסולין בטכניקה אספטית (איכות).

      5.         הולך 200 מ' מדי יום (זמן ומרחק).

נושא

פועל

תנאי / מגבלה

קריטריון להערכת ביצוע

המטופל

שותה

2500 מ"ל של נוזלים

מדי יום (זמן)

המטופל

מזריק

מינון מדויק של אינסולין

בטכניקה אספטית (איכות)

המטופל

מונה

חמישה סימפטומים של סוכרת לפני השחרור

(הדיוק מבוטא במספר הסימפטומים.)

המטופל

הולך

עד קצה המסדרון ללא הליכון

עד יום השחרור (זמן)

  חזרה למעלה

 

תכנון ההתערבות הסיעודית:

התערבות סיעודית היא פעולות סיעודיות אשר נועדו לטפל באבחנה סיעודית ספציפית על מנת להשיג את המטרות והתוצאות הצפויות.

ישנן הוראות אשר נכתבו בידי אחיות עבור אחיות וישנם הוראות רפואיות עבור המטופל שמתפקידה של האחות לבצע. בשני המקרים על האחות להפעיל שיקול דעת כיוון שזה באחריותה להחליט אם אכן ניתן לבצע את ההוראה.

זיהוי נכון של האטיולוגיה מאפשר בחירת הוראות סיעודיות מתאימות.

לדוגמא - כאב עקב חתך ניתוחי דורש התערבות שונה לגמרי מאשר כאב ממקור לבבי. התערבות עבור אטיולוגיה אחת לא תניב תוצאות טובות באטיולוגיה אחרת.

חזרה למעלה 

 

מטרות כתיבת תוכנית טיפול סיעודית:

      1.         מכוון את הטיפול באופן אינדבידואלי כיוון שהתוכנית מאורגנת ע"פ הצרכים הספציפיים של המטופל.

      2.         מבטיח המשכיות טיפול. התוכנית הכתובה היא אמצעי תקשורת בין אנשי הצוות המתחלפים. התוכנית המקורית העוברת שינויים והערכה מחדש זמינה לצוות בזמן חילופי משמרות, ישיבות צוות וכדומה.

      3.         מספק הכוונה לגבי מה יש לרשום בהערכה בדיווח הסיעודי היומי. ובכך מתאפשר תיעוד.

      4.         מספק הכוונה להפקדת הצוות. ייתכן ומטופל מסוים זקוק לאיש צוות שיהיה מסוגל לשפוט באופן מדויק את תגובת המטופל.

      5.         מספק תיעוד חוקי לפעילות הסיעודית.

 חזרה למעלה

 

הוראה סיעודית ומרכיביה:

      1.         תאריך - כל תוכנית טיפול מיועדת לזמן ספציפי. באשפוז ההוראות משתנות מדי יום או מדי משמרת בעוד בקהילה ההוראות הן שבועיות. לכן יש צורך לציין את תאריך ההוראה. התאריך חיוני לצורך ההערכה, בדיקה מחדש ותכנון.

      2.         פועל - מתחיל את ההוראה ועליו להיות מדויק. למשל "להסביר למטופל את דרך הפעולה של אינסולין" מדויק יותר מאשר "להדריך לגבי אינסולין".

      3.         מה, מתי, באיזו תדירות, למשך כמה זמן, היכן. למשל "לבצע טיפול קטטר עם פולידין פעמיים ביום"

      4.         חתימה - בעלת משמעות חוקית ומחייבת את האחות לקחת אחריות על הוראותיה.

 תהליך תכנון ההתערבות מבוסס על ידע של האחות ועל ניסיון אך יש חשיבות רבה למידע מהמטופל. ניתן להיעזר בנקודות הבאות על מנת לקבוע מה ההתערבות הטובה ביותר:

      1.         ההוראה בטוחה ומתאימה למטופל מבחינת גיל, מצב בריאות וכו'.

      2.         ניתנת להשגה במשאבים הקיימים.

      3.         מתאים לערכים ואמונות של המטופל (מטופל דתי לא ניתן לו בשר ב"ימי בין המצרים" על מנת להעלות רמת חלבון).

      4.         מותאם להוראות של דיסיפלינות אחרות (אם המטופל בצום לא נוכל להציע לו כוס חלב לפני השינה).

 חזרה למעלה

ייעוץ:

אחיות מתייעצות עם אנשי מקצוע לכל אורך התהליך הסיעודי. ניתן להתייעץ עם אחיות אחרות, רופאים, דיאטניות, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים.

מטרת הייעוץ לאמת מידע, לשנות טיפול, או להוסיף מידע. למשל כאשר אחות מודדת ערכים חריגים, היא יכולה לבקש מאחות נוספת לבצע את הבדיקה. היא יכולה להזמין יעוץ של עו"ס כאשר היא מתרשמת מבעיות בבית.

 תהליך קבלת ייעוץ כולל שבעה שלבים:

      1.  זיהוי הבעיה - יש לזהות את הבעיה במדויק כולל הנסיבות. למשל סטודנטית לא יודעת כיצד לשים את החבישה כיוון  שלא ראתה את החבישה הקודמת לפני שהרופא הסיר אותה.

      2.   איסוף נתונים רלוונטי לבעיה.

      3.   בחירת היועץ - ע"פ אופי הבעיה יש לבחור יועץ מתחום מומחיות מתאים.

      4.   מסירת המידע ליועץ באופן מדויק ואובייקטיבי ללא פרשנות ושיפוטיות ומבוסס על עובדות. למשל "גב' כהן בוכה כל פעם   ברגע שמתחילים לדבר עימה" להבדיל מ "גב' כהן מחפשת תשומת לב" או " מתנהגת כמו ילדה".

      5.  דון בהמלצות עם היועץ.

      6.   שלב את המלצות היועץ בתוכנית הטיפול - הזמנת דיאטנית על מנת להרכיב תפריט מיוחד, שלב את התפריט המוצע בתוכנית הטיפול. בצורה זו הייעוץ זמין לכל הצוות. יש להעריך את תוצאות התערבות, ואם הייעוץ לא היה יעיל ייתכן ויש צורך להזמין את היועץ לייעוץ חוזר.

 

חזרה למעלה

חזרה להסבר על התהליך הסיעודי

הסכם שימוש באתר                                                                               ©  כל הזכויות שמורות לחנה צפריר                                                  עמוד זה נערך לאחרונה 22/08/2014